Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

רטיבות בדירה קנויה או שכורה? כך תפעלו משפטית

רטיבות בדירה

סובלים מרטיבות בקירות, ריח של טחב או כתמי עובש בתקרה? אתם לא לבד. רטיבות בדירה היא אחת הבעיות הנפוצות והמתסכלות ביותר במקרקעין בישראל. מעבר לנזק האסתטי ולריח הלא נעים, מדובר במפגע בריאותי חמור ובפגיעה ממשית בערך הנכס.

השאלה המרכזית שעולה תמיד היא: מי חייב לתקן את הרטיבות? האם זהו המשכיר, השכן מלמעלה, הקבלן, או אולי המוכר שממנו קניתם את הדירה לא מזמן? במדריך זה נפרק את כל התרחישים, נבין מה קובע החוק ונלמד איך פועלים כדי להחזיר את הדירה למצב תקין.

1. רכישת דירה יד שנייה: רטיבות כ"הפרה יסודית" ופיצוי מוסכם

זהו אחד התרחישים הכואבים ביותר: קניתם דירת יד שנייה, עברתם לגור בה, ובגשם הראשון (או לאחר שימוש רגיל) מתגלה רטיבות משמעותית מתחת לפני השטח.

חובת הגילוי מול הצהרת הקונה

במרבית חוזי המכר, הקונה מצהיר כי בדק את הדירה וכי הוא מוותר על טענות "אי-התאמה" (סעיף AS-IS). עם זאת, חוק המכר ופסיקת בתי המשפט קובעים כי חובת הגילוי של המוכר גוברת על הצהרת הקונה, במיוחד כשמדובר במום נסתר.

  • מהו מום נסתר? ליקוי שהמוכר ידע עליו (או היה עליו לדעת עליו) ולא גילה לקונה, והקונה לא יכול היה לגלות בבדיקה סבירה בעין בלתי מזוינת.

  • הפרה יסודית של ההסכם: הסתרת רטיבות נחשבת לרוב למצג שווא ולחוסר תום לב בניהול משא ומתן. בחוזים רבים, הצהרת המוכר לגבי תקינות מערכות הדירה (צנרת, איטום) מוגדרת כסעיף יסודי. הפרתו מזכה את הקונה בפיצוי מוסכם, לרוב בגובה 10% ממחיר הדירה, ללא צורך בהוכחת נזק.

  • האם המוכר "לא ידע"? בתי המשפט נוטים להחמיר עם מוכרים. אם הוכח שהמוכר ביצע "תיקוני קוסמטיקה" (כמו צביעה נקודתית של עובש לפני המכירה), זוהי ראיה חותכת לניסיון הסתרה שמוביל לחיוב בפיצויים כבדים.

2. זכויות השוכר מול המשכיר: מתי ניתן להפחית בשכר הדירה?

על פי חוק השכירות והשאילה, המשכיר מחויב למסור דירה הראויה למגורים ולתקן פגמים שפוגעים בשימוש הסביר בנכס בתוך זמן סביר.

מה עושים אם המשכיר מתעלם?

  • תיקון עצמי וקיזוז: ניתן לתקן באופן עצמאי (לאחר התראה בכתב) ולקזז את ההוצאות מדמי השכירות.

  • הפחתת דמי השכירות: החוק מאפשר להפחית את שכר הדירה באופן יחסי לירידת ערך השימוש בנכס עקב הרטיבות והעובש (שמפחיתים את איכות החיים והבריאות).

  • ביטול חוזה: במקרים קיצוניים של עובש המשתלט על הדירה, הדבר עשוי להיחשב כהפרה יסודית המאפשרת את סיום החוזה ללא קנס.

3. רטיבות מהשכן מלמעלה: איך להתמודד עם שכן שמסרב לתקן רטיבות?

כאשר מקור הנזילה הוא בדירת השכן, האחריות עליו מכוח פקודת הנזיקין.

השלבים לפעולה:

  1. תיעוד מקצועי: הזמנת מאתר נזילות עם מצלמה טרמית. ללא חוות דעת טכנית, קשה להוכיח שהמקור הוא אכן מעל התקרה שלכם.

  2. צו עשה מהמפקח על המקרקעין: אם השכן מסרב לתקן, פונים למפקח על רישום המקרקעין באמצעות עורך דין לסכסוך שכנים. למפקח סמכות שיפוטית להוציא צו שיחייב את השכן לאפשר לבעל מקצוע להיכנס לדירתו ולבצע את התיקון ואף לחייב את השכן בתשלום פיצוי והוצאות משפט.

4. רטיבות בדירה חדשה מקבלן: תקופת הבדק והאחריות

במקרים של רטיבות בדירת קבלן רוכשי דירות חדשות מוגנים תחת חוק המכר (דירות):

  • תקופת הבדק (4 שנים לעניין איטום): הקבלן אחראי באופן כמעט אוטומטי על כל בעיית רטיבות, אלא אם הוכיח שהדייר גרם לה.

  • תקופת האחריות (3 שנים נוספות): האחריות קיימת, אך נטל ההוכחה עובר לקונה להראות שמדובר בכשל בבנייה.

5. אבחון הבעיה: האם זה פיצוץ צנרת או עיבוי?

לפני נקיטת הליכים משפטיים, חשוב להבין את מקור הכשל:

  • עיבוי (קונדנסציה): עובש בפינות החדר או בארונות עקב חוסר אוורור, כאן האחריות היא לרוב על הדייר.

  • חדירת מים מהחוץ: כשל באיטום הקירות החיצוניים (באחריות ועד הבית/הקבלן).

  • רטיבות קפילארית: מים שעולים מהרצפה כלפי מעלה עקב פיצוץ צנרת תת-רצפתית או חול רטוב, כאן יש לוודא האם מקור הרטיבות היא צנרת הדירה או צנרת הבניין.

טיפים לסיכום: כך תשמרו על הזכויות שלכם

  • אל תתקנו מיד: לפני שאתם מזמינים שיפוצניק, שלחו הודעה מסודרת (בכתב!) לצד האחראי ותנו לו הזדמנות סבירה לתקן. תיקון ללא התראה עלול לפגוע בזכותכם לפיצוי במלואו.

  • הזמינו מומחה: חוות דעת של מהנדס בניין היא "תעודת הביטוח" שלכם בבית המשפט. היא מגדירה את המקור, את דרך התיקון הנדרשת ואת עלות הנזק.

  • פיצוי מוסכם: אם גיליתם רטיבות בדירה שקניתם לא מזמן, אל תסתפקו רק בתיקון. בדקו את חוזה המכר שלכם, ייתכן שמגיע לכם פיצוי כספי משמעותי מאוד בשל הפרת יסודית של ההסכם.

סובלים מרטיבות ולא מקבלים מענה? פנו לייעוץ משפטי כדי להגן על הנכס ועל הבריאות שלכם.

עורך דין מקרקעין דניאל שגב

משרדו של עו”ד דניאל שגב מתמחה בעסקאות נדל”ן וליווי משפטי לבעלי דירות בכל הארץ, ומוגדר כמייצג מומלץ מטעם האגודה לתרבות הדיור בהליכים בפני המפקח על המקרקעין בדיני מקרקעין.

ליצירת קשר עם עו”ד דניאל שגב: 09-7665531

שאלות ותשובות

לפי חוק השכירות והשאילה, האחריות לתיקון רטיבות ועובש חלה על המשכיר, שכן מדובר בפגם הפוגע בשימוש הסביר בנכס. השוכר יהיה אחראי רק אם יוכח שהרטיבות נגרמה כתוצאה משימוש בלתי סביר או רשלנות (למשל, חוסר אוורור מוחלט של חדר הרחצה). על השוכר להודיע למשכיר בכתב מיד עם גילוי הבעיה.

אם הרטיבות הייתה קיימת בעת המכירה והמוכר לא הצהיר עליה, מדובר במום נסתר. במקרה כזה, הקונה עשוי להיות זכאי לפיצויים בגין הפרת יסודית של חוזה המכר. במקרים רבים, חוזי מכר כוללים סעיף "פיצוי מוסכם" (לרוב 10% משווי הנכס) שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק, אם יוכח שהמוכר פעל בחוסר תום לב והסתיר את הליקוי.

ברוב המקרים כן, אך לא תמיד. אם מקור הרטיבות הוא פיצוץ צנרת או כשל באיטום בתוך שטח דירת השכן, הוא האחראי לתיקון ולפיצוי על הנזקים. עם זאת, אם מקור הנזילה הוא בצינור משותף של הבניין העובר בקירות, האחריות חלה על נציגות הבית המשותף (ועד הבית). מומלץ להזמין מאתר נזילות כדי לקבוע את מקור הכשל המדויק

חוק המכר (דירות) מעניק הגנה נרחבת. קיימת "תקופת בדק" של 4 שנים לנושאי איטום ורטיבות, במהלכה הקבלן חייב לתקן כל ליקוי אלא אם הוכיח שהדייר אשם. לאחר מכן קיימת "תקופת אחריות" של 3 שנים נוספות, שבהן הקבלן עדיין אחראי אם הקונה מצליח להוכיח שהכשל נובע מהבנייה. חשוב לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתיקון לפני פנייה להליכים משפטיים

דניאל שגב - משרד עורכי דין בנתניה
עורך דין - דניאל שגב

עורך דין דניאל שגב, בוגר תואר ראשון במשפטים של האוניברסיטה העברית (בהצטיינות), בעל ניסיון רב בייצוג לקוחות בכל תחומי המומחיות של המשרד: עסקאות מכר יד שניה, רכישת דירה מקבלן, התחדשות עירונית, מיסוי מקרקעין, מסחרי, ליטיגציה (ייצוג בבתי משפט), צוואות וירושות וייפוי כח מתמשך.

אהבתם? שתפו את המאמר:
תגיות:
ממליצים עלינו
מדריכים ומידע שימושי
התייעצות ללא עלות
מאמרים נוספים
שיחת ייעוץ ראשונית עם עורך דין ללא עלות

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם או חייגו 09-7665531